ב"ה י' ניסן תשכ"ו
לכבוד נשיא ישראל לבי ובשרי מר ש.ז.שזר, אשר תפארתו ושבחו הולך וגדול ואומרים אין נבון וחכם כמוהו אשר שם את לבו לבוא למטמון האמת, וכל תאותו ותשוקתו להכניס האמת בכל העולם.
הבן מלך היה חכם והיה אוהב חכמה מאד, והיו אצלו חכמים גדולים. וכל מי שהיה בא אצלו עם איזה דבר חכמה, היה אצלו בחשיבות גדול מאד, והיה נותן להם כבוד ועשירות בשביל החכמה, לכל אחד כפי רצונו. מי שהיה רוצה ממון היה נותן לו ממון, ומי שהיה רוצה כבוד היה נותן לו כבוד, הכל בשביל החכמה. ומחמת שהיה חשוב אצלו החכמה כל כך, היו כולם לוקחים עצמם אל החכמה, ועסקו כל המדינה בחכמות, כי זה היה רוצה ממון כדי שיקבל ממון על ידי זה, וזה היה רוצה חשיבות וכבוד. ומחמת שכולם עסקו רק בחכמות, על כן שכחו שם, באותה המדינה, טכסיסי מלחמה כי היו כולם עוסקים בחכמות עד שהיו כל בני המדינה חכמים גדולים עד שהקטן שבאותה המדינה היה במדינה אחרת חכם גדול מכולם. והחכמים שבאותה מדינה היו חכמים מופלגים גדולים מאד, והיה עמקות ודקות גדול באותה החכמה של החכמים, ומחמת החכמות נתפקרו החכמים של אותה המדינה, ומשכו גם את הבן מלך הנ"ל לדעתם ונתפקר גם כן. והבן מלך מחמת שהיה בו טוב כי נולד עם טוב והיה לו מדות טובות וישרות, היה נזכר לפעמים היכן הוא בעולם ומה הוא עושה וכו', והיה גונח ומתאנח על זה, על שנפל למבוכות כאלו ונתעה כל כך, והיה מתאנח מאד. אבל תיכף כשהיה מתחיל להשתמש עם השכל, חזר ונתחזק אצלו החכמות של אפיקורסות הנ"ל. וכן היה כמה פעמים שהיה נזכר היכן הוא בעולם וכו' והיה גונח ומתאנח ותיכף כשהתחיל להשתמש עם השכל, חזר ונתחזק אצלו האפיקורסות הנ"ל!
יש בני אדם שמרבים לעסוק רק בחכמות, ועל פי רוב רוב כוונתם בזה רק בשביל הבלי עולם הזה, דהיינו בשביל חשיבות וכבוד או ממון וכיוצא בזה ומחמת שעוסקין רק בחכמות ע"יז שוכחים טכסיסי המלחמה לגמרי היינו איך ללחום המלחמה הגדולה שצריך האדם ללחום בעולם הזה. שהוא מלחמת היצר הרע, ולפעמים באים לאפיקורסות גמור ע"י החכמות.
{אב"י הנחל השלם - מכתב קג'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
לכבוד נשיא ישראל לבי ובשרי מר ש.ז.שזר, אשר תפארתו ושבחו הולך וגדול ואומרים אין נבון וחכם כמוהו אשר שם את לבו לבוא למטמון האמת, וכל תאותו ותשוקתו להכניס האמת בכל העולם.
הבן מלך היה חכם והיה אוהב חכמה מאד, והיו אצלו חכמים גדולים. וכל מי שהיה בא אצלו עם איזה דבר חכמה, היה אצלו בחשיבות גדול מאד, והיה נותן להם כבוד ועשירות בשביל החכמה, לכל אחד כפי רצונו. מי שהיה רוצה ממון היה נותן לו ממון, ומי שהיה רוצה כבוד היה נותן לו כבוד, הכל בשביל החכמה. ומחמת שהיה חשוב אצלו החכמה כל כך, היו כולם לוקחים עצמם אל החכמה, ועסקו כל המדינה בחכמות, כי זה היה רוצה ממון כדי שיקבל ממון על ידי זה, וזה היה רוצה חשיבות וכבוד. ומחמת שכולם עסקו רק בחכמות, על כן שכחו שם, באותה המדינה, טכסיסי מלחמה כי היו כולם עוסקים בחכמות עד שהיו כל בני המדינה חכמים גדולים עד שהקטן שבאותה המדינה היה במדינה אחרת חכם גדול מכולם. והחכמים שבאותה מדינה היו חכמים מופלגים גדולים מאד, והיה עמקות ודקות גדול באותה החכמה של החכמים, ומחמת החכמות נתפקרו החכמים של אותה המדינה, ומשכו גם את הבן מלך הנ"ל לדעתם ונתפקר גם כן. והבן מלך מחמת שהיה בו טוב כי נולד עם טוב והיה לו מדות טובות וישרות, היה נזכר לפעמים היכן הוא בעולם ומה הוא עושה וכו', והיה גונח ומתאנח על זה, על שנפל למבוכות כאלו ונתעה כל כך, והיה מתאנח מאד. אבל תיכף כשהיה מתחיל להשתמש עם השכל, חזר ונתחזק אצלו החכמות של אפיקורסות הנ"ל. וכן היה כמה פעמים שהיה נזכר היכן הוא בעולם וכו' והיה גונח ומתאנח ותיכף כשהתחיל להשתמש עם השכל, חזר ונתחזק אצלו האפיקורסות הנ"ל!
יש בני אדם שמרבים לעסוק רק בחכמות, ועל פי רוב רוב כוונתם בזה רק בשביל הבלי עולם הזה, דהיינו בשביל חשיבות וכבוד או ממון וכיוצא בזה ומחמת שעוסקין רק בחכמות ע"יז שוכחים טכסיסי המלחמה לגמרי היינו איך ללחום המלחמה הגדולה שצריך האדם ללחום בעולם הזה. שהוא מלחמת היצר הרע, ולפעמים באים לאפיקורסות גמור ע"י החכמות.
{אב"י הנחל השלם - מכתב קג'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה