ב"ה, ח"י תמוז תשכ"ד
לכבוד נשיא ישראל, נעים ליבי, מר ש.ז.שזר, המשפיל עצמו ומשליך כבודו מנגד לכל דבר הנוגע לטובת בניני ועסקי הצדיק המנהיג האמת, שיש לו כוח המושך למשוך ולקרב כל העולם להשם יתברך. שלום רב.
אהובי, אחי, נפשי וליבי! אל תתרשל בהמצוה אשר שלח ה' לך, לטובתך, ותהיה זריז לעשותה לשם שמים בלי איחור. תתחזק לבקש חכמה מהחכם האמת, הפלא הגדול שבכל הדורות, ושמע והאזין דבריו ועצותיו. יומם ולילה זכרו ממך לא ימוש, ותשוהו תמיד לנגד עיניך. חבר טוב היה ליראי ה' האמיתיים, התחבר בחברתם תמיד, בפרט בראש השנה הקדוש, הממשמש ובא. פלס מעגל רגליך לישר אותם בדרך האמת, ומדרך שקר תברח ותרחק.
כל הדברים הם על הארץ, כמו שאנו רואים בחוש שהכל גדל מן הארץ, וכל הדברים והבריות הולכים ומונחים על הארץ, ואי אפשר שיפסקו ויתרחקו מהארץ אם לא על ידי כוח המכריח, היינו שיש מי שמכריח הדבר ונוטלו ממקומו מהארץ ומרחיקו ממנה, וכפי כוח המכריח כן נתרחק הדבר מהארץ, ואחר כך כשנפסק כח המכריח חוזר הדבר להארץ. כגון אם זורק אדם דבר למעלה אזי על ידי כחו מכריח הדבר ומפסיקו מהארץ, וכפי כחו כן מכריח הדבר וזורקו למעלה יותר, ואחר כך כשנפסק כחו שהוא כח המכריח חוזר הדבר ונופל להארץ, כי הארץ יש לה כח המושך וממשכת כל הדברים לעצמה, כי אם לאו לא היו יכולים להתקיים עליה, כי היה ראוי ליפול ממנה מחמת שהיא כדורית, וכל בני העולם עומדים סביבה, אך שיש לה כוח המושך, ועל כן כשנפסק כוח המכריח וחוזר הדבר ונופל למטה להארץ, כל מה שמתקרב להכח המושך של הארץ ביותר הוא פורח ונופל למטה במהירות יותר.
והצדיק האמת הוא בחינת עפר, וכל הדברים עומדים עליו, ויש לו כוח המושך להמשיך כל הדברים אליו, כי זה הצדיק הוא רק יחיד בעולם שהוא יסוד עולם שכל הדברים נמשכים ממנו, כי זה הצדיק היחיד בעולם הוא ענו ושפל ומשים עצמו כעפר בבחינת "ואנכי עפר ואפר", ועל כן הוא יסוד עולם, היינו בחינת עפר שכל הדברים הם עליו. והנה היה ראוי שימשכו כל בני אדם לזה הצדיק שהוא בחינת עפר שיש לו כוח המושך, אך על ידי כח המכריח מפסיקין ומרחיקים ממנו, היינו שיש בני אדם שעל ידי דיבורם ומעשיהם הם מכריחים את בני אדם להפסיקם מלהיות נמשך אחר הצדיק האמת שהוא בחינת עפר בחינת כח המושך, ולפי כח המכריח כן מרחיק מהצדיק, ואחר כך כשיפסיק כח המכריח, יחזור וימשיך עצמו האדם וישוב להעפר להצדיק שיש לו כח המושך.
כל הכבוד שיש לכל אדם שבעולם מקטן ועד גדול הם מקבלים רק מזה הצדיק שהוא בחינת עפר שממנו נמשך הכל, כי כל הכבוד והגדולה הוא רק אצל זה הצדיק, וכולם מקבלים ממנו, כי במקום השפלות והקטנות שם שורה כל הכבוד והגדולה. כמו שכתוב "אשכון את דכא"
אוהבך ועבדך הנאמן המשרתך בכל לב ונפש.
ומעתיר בעדך תמיד. המעתיק ישראל דב אדסר.
{אב"י הנחל - מכתב צב'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
לכבוד נשיא ישראל, נעים ליבי, מר ש.ז.שזר, המשפיל עצמו ומשליך כבודו מנגד לכל דבר הנוגע לטובת בניני ועסקי הצדיק המנהיג האמת, שיש לו כוח המושך למשוך ולקרב כל העולם להשם יתברך. שלום רב.
אהובי, אחי, נפשי וליבי! אל תתרשל בהמצוה אשר שלח ה' לך, לטובתך, ותהיה זריז לעשותה לשם שמים בלי איחור. תתחזק לבקש חכמה מהחכם האמת, הפלא הגדול שבכל הדורות, ושמע והאזין דבריו ועצותיו. יומם ולילה זכרו ממך לא ימוש, ותשוהו תמיד לנגד עיניך. חבר טוב היה ליראי ה' האמיתיים, התחבר בחברתם תמיד, בפרט בראש השנה הקדוש, הממשמש ובא. פלס מעגל רגליך לישר אותם בדרך האמת, ומדרך שקר תברח ותרחק.
כל הדברים הם על הארץ, כמו שאנו רואים בחוש שהכל גדל מן הארץ, וכל הדברים והבריות הולכים ומונחים על הארץ, ואי אפשר שיפסקו ויתרחקו מהארץ אם לא על ידי כוח המכריח, היינו שיש מי שמכריח הדבר ונוטלו ממקומו מהארץ ומרחיקו ממנה, וכפי כוח המכריח כן נתרחק הדבר מהארץ, ואחר כך כשנפסק כח המכריח חוזר הדבר להארץ. כגון אם זורק אדם דבר למעלה אזי על ידי כחו מכריח הדבר ומפסיקו מהארץ, וכפי כחו כן מכריח הדבר וזורקו למעלה יותר, ואחר כך כשנפסק כחו שהוא כח המכריח חוזר הדבר ונופל להארץ, כי הארץ יש לה כח המושך וממשכת כל הדברים לעצמה, כי אם לאו לא היו יכולים להתקיים עליה, כי היה ראוי ליפול ממנה מחמת שהיא כדורית, וכל בני העולם עומדים סביבה, אך שיש לה כוח המושך, ועל כן כשנפסק כוח המכריח וחוזר הדבר ונופל למטה להארץ, כל מה שמתקרב להכח המושך של הארץ ביותר הוא פורח ונופל למטה במהירות יותר.
והצדיק האמת הוא בחינת עפר, וכל הדברים עומדים עליו, ויש לו כוח המושך להמשיך כל הדברים אליו, כי זה הצדיק הוא רק יחיד בעולם שהוא יסוד עולם שכל הדברים נמשכים ממנו, כי זה הצדיק היחיד בעולם הוא ענו ושפל ומשים עצמו כעפר בבחינת "ואנכי עפר ואפר", ועל כן הוא יסוד עולם, היינו בחינת עפר שכל הדברים הם עליו. והנה היה ראוי שימשכו כל בני אדם לזה הצדיק שהוא בחינת עפר שיש לו כוח המושך, אך על ידי כח המכריח מפסיקין ומרחיקים ממנו, היינו שיש בני אדם שעל ידי דיבורם ומעשיהם הם מכריחים את בני אדם להפסיקם מלהיות נמשך אחר הצדיק האמת שהוא בחינת עפר בחינת כח המושך, ולפי כח המכריח כן מרחיק מהצדיק, ואחר כך כשיפסיק כח המכריח, יחזור וימשיך עצמו האדם וישוב להעפר להצדיק שיש לו כח המושך.
כל הכבוד שיש לכל אדם שבעולם מקטן ועד גדול הם מקבלים רק מזה הצדיק שהוא בחינת עפר שממנו נמשך הכל, כי כל הכבוד והגדולה הוא רק אצל זה הצדיק, וכולם מקבלים ממנו, כי במקום השפלות והקטנות שם שורה כל הכבוד והגדולה. כמו שכתוב "אשכון את דכא"
אוהבך ועבדך הנאמן המשרתך בכל לב ונפש.
ומעתיר בעדך תמיד. המעתיק ישראל דב אדסר.
{אב"י הנחל - מכתב צב'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה