ב"ה. כ"ו אייר תשכ"א. טבריא.
ליבי יקירי, מר ז.שזר, המחמם את ליבו בחמימות והתלהבות לשתות מימי הדעת של הצדיק שממנו יצמח התגלות החכמה והשכל האמת לכל באי עולם, ויתגדל אמונה שלמה באור גדול ובהתגלות נפלא בכל העולם, שלום וכל טוב.
מחמת שאנו חולים מדוכאים בחלי הנפש כל כך, על כן הצדיק הרופא נאמן שופך עלינו סממנים יקרים ונוראים מאד. אף על פי שלכאורה נראה שכמעט הכל הולך לאיבוד חס ושלום, אף על פי כן ריח טוב קולט, וברבות הימים אולי נזכה לחטוף מהם איזה טיפה יקרה ונפלאה לתוך פינו ופנימיותנו, עד שעל ידי זה יש תקוה לזכות לרפואה שלמה.
המשך בסיפור המעשה של הבעל תפילה מענין הטעויות והנהגות זרות ודעות רעות וסברות כזביות להיפוך מן האמת שנשתבשו בהם בני העולם, אחר בילבול הרוח סערה שהפך את כל העולם כולו לגמרי, ונתהוו כיתות כיתות, שכולם נתעו ונבוכו מאד מאד על ידי תאוותיהם הרעות.
והנה כת אחת טעו ואמרו שזה שאוכל מעט ואינו ניזון ממאכלים של שאר בני אדם, הוא ראוי להיות מלך. נפל אצלם האמת, עד שבחרו בצבועים ושקרנים המתדמים עצמם כקוף בפני אדם ומרגילים עצמם לאכול מעט מחמת גדלות וגסות הרוח, כדי להתכבד ולהתייקר על ידי זה, מחמת שרואים שזה הדבר חשוב עכשיו, ובשביל זה מקבלין אותם לרבי ומנהיג כשרואים שאוכל מעט, בדקות, בחן של שקר!
וכן הכת שאמרו שמליצה ודיבור הוא התכלית, דהיינו שידע כמה לשונות ויהיה מליץ נאה וכו', זה הטעות מבואר גם כן קצת, כי ידוע את כל המעשה הרע הנעשה עכשיו על ידי המליצים הפושעים, כמו שאמר רבינו, ז"ל, בדרך צחות כששיבח את המליצה מאד, ואמר אחר כך: אבל יש מליצים שהם פושעי ישראל, כמו שכתוב: "ומליציך פשעו בי", כי כל המחקרים והפילוסופים ואפיקורסים, רובם ככולם הם מליצים גדולים, ובחרו בדרכי המליצה מאד, ללמוד לשונות רבות, ולדבר צחות, ולהיות בעל לשון ומליץ נאה. ובאמת, בשורש שבקדושה המליצה טובה מאד, כמו ששיבח רבינו, ז"ל, בעצמו את המליצה מאד, ואמר, שהמליצה יש לה כוח גדול לעורר את האדם.
והנה ענין זה של מעלת המליצה הוא נצרך מאד לכל אדם החפץ חיים אמיתיים ונצחיים, הרוצה לילך בדרכי ה', לשוב אליו יתברך, אשר העצה הכללית שהוא יסוד כל העצות, הוא ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו, כמבואר אצלנו כמה פעמים, דהיינו שירגיל עצמו בכל יום לילך למקום מיוחד להתבודד ולפרש שיחתו לפניו יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו, ולהרבות בטענות והפצרות ובקשות ופיוסים בלשון שמדברים בו, שיעזרהו השם יתברך ויזכהו לשוב ממעשיו הרעים ולהתקרב אליו יתברך. ולענין זה הוא דבר גדול ענין המליצה, דהיינו שירגיל עצמו להרחיב שיחתו ולהרבות בטענות, ולבקש ולמצוא לעצמו בכל פעם דברי תחנונים ופיוסים חדשים ואנות נאות ודברי התעוררות של רחמים הרבה.
כי לענין שיחה בינו לבין קונו, שהוא עיקר התכלית האמיתי, שצריכים לזכות על ידי זה לחיים נצחיים ולהנצל מבאר שחת ומטיט היון וכו', לענין זה צריכים כל מיני דיבורים שבעולם, תחינות ובקשות וריצויים ופיוסים והפצרות ורחמנות וחנינה וטענות וכיוצא בזה הרבה, וכל ענייני דיבורים אלה וכאלה הם כולם כלולים בבחינת מליצה, כי כל זה נמשך בשרשו מבחינת מליצה העליונה, שמשם יסד דוד המלך, עליו השלום, ספר תהילים ברוח קדשו, הכלול מכל לשונות המליצה הקדושה. אבל הכת הנזכרת לעיל בחרו במליצתם לרעתם, לבלות כל ימיהם על דרכי המליצה, כדי להמשיך לב ישראל, חס ושלום, לדרכי המחקרים והפילוסופים, אשר על ידי זה עוקרים את עצמם ואת בניהם ותלמידיהם ההולכים בעקבותם משני עולמות, כמו שרואים בחוש דרכיהם הרעים, למה שבאים על ידי מליציהם הפושעים, עד שמחללים שבת בפרהסיה, ומדברים סרה על ה' ועל תורתו הקדושה, והולכים בדרכי העכו"ם ובמנהגיהם ובמלבושיהם ובכל תנועותיהם, וכופרים בתורה שבעל פה לגמרי, ועל ידי זה ממילא כופרים בתורה שבכתב, כי אין יודעים שום דבר מתורה שבכתב בלי דברי רבותינו זכרונם לברכה בגמרא ומדרשים, שהוא תורה שבעל פה. ואי אפשר להאריך בזה כאן כי יקצרו המון יריעות לספר בגודל מרירות הצרה הזאת שנתפשטה עכשיו כל כך. ואלו המליצים הפושעים הם ממש ענין הכת הנ"ל שבחרו באיש צרפתי משוגע למלך, בשביל שהיה מליץ נפלא, והיה יודע כמה לשונות, והיה מדבר תמיד אפילו לעצמו, ובוודאי הוליך אותם בדרך הישר. אוי להם, עליהם נאמר "ומה יתרות לבעל הלשון", הסר מעלי המון שיריך" וכו'.
המתפלל תמיד על שלומו וישועתו, המתגעגע להתראות בשמחה.
ישראל אודעסר
(אב"י הנחל השלם מכתב נט')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
ליבי יקירי, מר ז.שזר, המחמם את ליבו בחמימות והתלהבות לשתות מימי הדעת של הצדיק שממנו יצמח התגלות החכמה והשכל האמת לכל באי עולם, ויתגדל אמונה שלמה באור גדול ובהתגלות נפלא בכל העולם, שלום וכל טוב.
מחמת שאנו חולים מדוכאים בחלי הנפש כל כך, על כן הצדיק הרופא נאמן שופך עלינו סממנים יקרים ונוראים מאד. אף על פי שלכאורה נראה שכמעט הכל הולך לאיבוד חס ושלום, אף על פי כן ריח טוב קולט, וברבות הימים אולי נזכה לחטוף מהם איזה טיפה יקרה ונפלאה לתוך פינו ופנימיותנו, עד שעל ידי זה יש תקוה לזכות לרפואה שלמה.
המשך בסיפור המעשה של הבעל תפילה מענין הטעויות והנהגות זרות ודעות רעות וסברות כזביות להיפוך מן האמת שנשתבשו בהם בני העולם, אחר בילבול הרוח סערה שהפך את כל העולם כולו לגמרי, ונתהוו כיתות כיתות, שכולם נתעו ונבוכו מאד מאד על ידי תאוותיהם הרעות.
והנה כת אחת טעו ואמרו שזה שאוכל מעט ואינו ניזון ממאכלים של שאר בני אדם, הוא ראוי להיות מלך. נפל אצלם האמת, עד שבחרו בצבועים ושקרנים המתדמים עצמם כקוף בפני אדם ומרגילים עצמם לאכול מעט מחמת גדלות וגסות הרוח, כדי להתכבד ולהתייקר על ידי זה, מחמת שרואים שזה הדבר חשוב עכשיו, ובשביל זה מקבלין אותם לרבי ומנהיג כשרואים שאוכל מעט, בדקות, בחן של שקר!
וכן הכת שאמרו שמליצה ודיבור הוא התכלית, דהיינו שידע כמה לשונות ויהיה מליץ נאה וכו', זה הטעות מבואר גם כן קצת, כי ידוע את כל המעשה הרע הנעשה עכשיו על ידי המליצים הפושעים, כמו שאמר רבינו, ז"ל, בדרך צחות כששיבח את המליצה מאד, ואמר אחר כך: אבל יש מליצים שהם פושעי ישראל, כמו שכתוב: "ומליציך פשעו בי", כי כל המחקרים והפילוסופים ואפיקורסים, רובם ככולם הם מליצים גדולים, ובחרו בדרכי המליצה מאד, ללמוד לשונות רבות, ולדבר צחות, ולהיות בעל לשון ומליץ נאה. ובאמת, בשורש שבקדושה המליצה טובה מאד, כמו ששיבח רבינו, ז"ל, בעצמו את המליצה מאד, ואמר, שהמליצה יש לה כוח גדול לעורר את האדם.
והנה ענין זה של מעלת המליצה הוא נצרך מאד לכל אדם החפץ חיים אמיתיים ונצחיים, הרוצה לילך בדרכי ה', לשוב אליו יתברך, אשר העצה הכללית שהוא יסוד כל העצות, הוא ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו, כמבואר אצלנו כמה פעמים, דהיינו שירגיל עצמו בכל יום לילך למקום מיוחד להתבודד ולפרש שיחתו לפניו יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו, ולהרבות בטענות והפצרות ובקשות ופיוסים בלשון שמדברים בו, שיעזרהו השם יתברך ויזכהו לשוב ממעשיו הרעים ולהתקרב אליו יתברך. ולענין זה הוא דבר גדול ענין המליצה, דהיינו שירגיל עצמו להרחיב שיחתו ולהרבות בטענות, ולבקש ולמצוא לעצמו בכל פעם דברי תחנונים ופיוסים חדשים ואנות נאות ודברי התעוררות של רחמים הרבה.
כי לענין שיחה בינו לבין קונו, שהוא עיקר התכלית האמיתי, שצריכים לזכות על ידי זה לחיים נצחיים ולהנצל מבאר שחת ומטיט היון וכו', לענין זה צריכים כל מיני דיבורים שבעולם, תחינות ובקשות וריצויים ופיוסים והפצרות ורחמנות וחנינה וטענות וכיוצא בזה הרבה, וכל ענייני דיבורים אלה וכאלה הם כולם כלולים בבחינת מליצה, כי כל זה נמשך בשרשו מבחינת מליצה העליונה, שמשם יסד דוד המלך, עליו השלום, ספר תהילים ברוח קדשו, הכלול מכל לשונות המליצה הקדושה. אבל הכת הנזכרת לעיל בחרו במליצתם לרעתם, לבלות כל ימיהם על דרכי המליצה, כדי להמשיך לב ישראל, חס ושלום, לדרכי המחקרים והפילוסופים, אשר על ידי זה עוקרים את עצמם ואת בניהם ותלמידיהם ההולכים בעקבותם משני עולמות, כמו שרואים בחוש דרכיהם הרעים, למה שבאים על ידי מליציהם הפושעים, עד שמחללים שבת בפרהסיה, ומדברים סרה על ה' ועל תורתו הקדושה, והולכים בדרכי העכו"ם ובמנהגיהם ובמלבושיהם ובכל תנועותיהם, וכופרים בתורה שבעל פה לגמרי, ועל ידי זה ממילא כופרים בתורה שבכתב, כי אין יודעים שום דבר מתורה שבכתב בלי דברי רבותינו זכרונם לברכה בגמרא ומדרשים, שהוא תורה שבעל פה. ואי אפשר להאריך בזה כאן כי יקצרו המון יריעות לספר בגודל מרירות הצרה הזאת שנתפשטה עכשיו כל כך. ואלו המליצים הפושעים הם ממש ענין הכת הנ"ל שבחרו באיש צרפתי משוגע למלך, בשביל שהיה מליץ נפלא, והיה יודע כמה לשונות, והיה מדבר תמיד אפילו לעצמו, ובוודאי הוליך אותם בדרך הישר. אוי להם, עליהם נאמר "ומה יתרות לבעל הלשון", הסר מעלי המון שיריך" וכו'.
המתפלל תמיד על שלומו וישועתו, המתגעגע להתראות בשמחה.
ישראל אודעסר
(אב"י הנחל השלם מכתב נט')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה