אב"י הנחל - מכתב ס'

ב"ה. כ"ו אלול תשכ"א. תל-אביב
ליבי יקירי, מר ז.שזר, הכוסף ובוער להצדיק בחינת משיח, שמחזק ומאמץ נפש הישראלי גם בעוצם שיפלותו ושחרותו בתוך כל הטומאות והזוהמות, ומברר ומגלה כל הטוב שנמצא בו, ומאיר בדעתו התנוצצות אלקותו, שלום רב.

יקירי וחביבי כלבבי, דע כי אין אתה יוצא ממחשבתי. בכל יום ובכל עת אני מעורר רחמים אצל בעל הרחמים, שיחוס עליך וישמח נפשך בישועתו, שיתהפך הכל לטובה.

שים ליבך היטב ואל תשכח כל תגמולות ה' אשר גמל עימך חסד ואמת נצח כזה, שכבר זכית לטעום מעט מצוף דבש אמרי אמת נפלאים מאד, המחיים נפש כל חי. וכבר זכית זה כמה שנים להיות נמנה בראש-השנה בין אנשי אמת, הנילווים אל הצדיק המנהיג האמת. קוה קיויתי לה', שיוסיף חסדו עימך, שתזכה גם בזה השנה להשתדל לשבר כל המניעות ועיכובים. ולבוא על ראש השנה בתוך הקיבוץ הקדוש של הצדיק האמת העוסק בתיקון נפשנו. והעיקר בראש השנה, כמו שאמר רבינו ז"ל.
הראש השנה שלי עולה על הכל. ופלא אצלי, מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי, למה לא יזהרו כל האנשים המקורבין אלי, שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר. כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז, שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו, יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש, וכן הוא נוהג לדורות.

"הראש השנה שלי הוא חידוש גדול. והשם יתברך יודע, שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה. לא מבעיא, אתם כולכם בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי". ואמר, שיכולים אז אנשים לקבל תיקונים, מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולים אפילו הם לקבל תיקון, אף על פי שבכל השנה, אפילו הוא בעצמו, ז"ל, לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים, כי אמר, שהוא עושה בראש השנה עניינים ותיקונים, מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות.

אחד אמר לפניו, שהיה ניחא לו יותר להיות אצלו על שבת תשובה ולא על ראש השנה, כי אין לו מקום לעמוד שם בבית המדרש, וגם אין לו אכסניא טובה לאכול וללון, ומחמת זה דעתו מבולבל מאד ואינו יכול להתפלל בכוונה, על כן טוב לפניו יותר להיות אצלו בזמן אחר ולא בראש-השנה. השיב לו רבינו, ז"ל, בזה הלשון: "אם לאכול אם שלא לאכול, אם לישון אם שלא לישון, אם להתפלל אם שלא להתפלל (היינו שלא להתפלל בכוונה כראוי) אך ורק, שתהיו אצלי על ראש השנה, יהיה איך שיהיה. "(יא עסין ניט עסין, יא שלאפין ניט שלאפין, יא דאווינען ניט דאווינען, אביא די זאלסט בייא מיר זיין ראש השנה)", ואם קשה, מה שהקפיד כל כך להיות אצלו על ראש השנה דייקא הלא בלא זה כבר מקשין עליו קושיות הרבה, ויהיה קשה עוד קושיא זאת גם כן.

בערב ראש השנה האחרון, באומין, עמדנו לפניו. אז שאל על איש אחד מנעמרוב, שלא בא על ראש השנה. והתחיל הרב רבי נפתלי לתרצו, ולא קיבל הדברים, והקפיד עליו מאד. ואמר, שעליו יש רחמנות גדול, כי רצה באמת להיות כאן על ראש השנה, אך נמנע מחמת כמה מניעות גדולות וכו'. אחר כך ענה ואמר בקול חזק, מעומק הלב. מה אומר לכם אין דבר גדול מזה היינו מלהיות אצלו על ראש השנה. (ואמר בזה הלשון, קול זיע סגיא: וויא אזוי זאל איך אייך זאגין קיין גרעסערס דער פון איז ניט פאר אנין), מריבוי דבריו הקדושים אז בזה ומתנועותיו הנוראות אז למדנו, שרצונו חזק להיות אצלו באומין על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו ושאין דבר גדול מזה.

העיקר שכל היהדות תלוי בזה, לדרוש ולבקש ולחפש אחר הרבי האמיתי וחבר אמיתי, שיורהו וילמדהו דרכים ועצות אמיתיות, עצות עמוקות, איך להתקרב להשם יתברך בכל מקום ובכל עת.

באהבה וגעגועים עצומים עד כלות הנפש, ובברכת כתיבה וחתימה טובה לחיים טובים ארוכים ולשלום אין קץ, לך ולמשפחתך העדינה וכל הנלווים לך, ודורש שלומו מעומקא דליבא.
ישראל אודעסער
(אב"י הנחל השלם מכתב - ס')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה