אב"י הנחל - מכתב מח'

ב"ה, ט' שבט תשכ"א
יקירי הנערץ והנעים, מר ז.שזר, שלום וכל טוב.

מעוצם תשוקתך אל האמת, הכרחת אותי לכתוב דברי אמת אלה גם בחלישת כוחי. מהר המלט על נפשך, אל תביט אחריך כלל, תהילה לאל יש לנו על מי לסמוך, תהילה לאל יש ויש לנו בדור הזה כוחו של הצדיק הבעטלר שהיה בלא ידיים.

ביום השישי של שבעת ימי המשתה היו גם כן שמחים, והיו מתגעגעים איך לוקחין בכאן את אותו הבעטלר שהיה בלא ידיים, והנה הוא בא ואמר הנני,הנה באתי אצלכם על החתונה, ונישק אותם ואמר להם, אתם סבורים שאני בעל מום בידי? אין אני בעלם מום כלל על ידי, רק באמת יש לי כוח בידי, רק שאין אני משתמש עם הכוח שבידי בזה העולם, כי אני צריך את הכוח לענין אחר, ויש לי הסכמה על זה מן המבצר של מים (פון דאס וואסיריקן שלאס). כי יש מעשה, כי פעם אחת חשק מלך אחד בבת מלכה והשתדל בתחבולות לתפסה עד אשר עלה בידו ותפסה. פעם אחת חלום לו לאותו המלך שהיא עמדה עליו והרגה אותו, והקיץ ונכנס החלום בליבו, וקרא לכל פותרי חלומות ופתרו לו כפשוטו, שיתקיים החלום כפשוטו, שהיא תהרוג אותו. ולא יכול המלך לתת עצה לנפשו, מה לעשות לה, יהרוג אותה צר לו, ישלחה מעל פניו זה חרה לו, כי איש אחר יקחנה, וזה חרה לו מאד, כי הוא השתדל אחריה כל כך ועתה תבוא ליד אחר. וגם אם ישלחה ותבוא ליד אחר, עתה בוודאי יכול להתקיים החלום שהיא תהרוג אותו, מאחר שהיא אצל אחר. יחזיקה אצלו הוא מתירא מחמת החלום. ולא ידע המלך מה לעשות לה. בין כך נתקלקל האהבה שלה אצלו קצת קצת מחמת החלום, ובכל פעם נתקלקל יותר ויותר. וכן גם היא נתקלקל גם כן האהבה אצלה בכל פעם יותר ויותר, עד שנעשה אצלה שנאה עליו, וברחה מפניו. ושלח המלך אחריה לבקשה, ובאו והגידו לו שהיא נמצאת אצל המבצר של מים. כי יש מבצר של מים ושם הם עשרה חומות זו לפנים מזו, וכולן של מים, וגם הקרקע שהולכין עליה שם בתוך המבצר הוא גם כן של מים, וכן יש שם אילנו ופרות הכל של מים, ויופי המבצר וגודל החידוש של זה המבצר אי אפשר לספר, כי בוודאי הוא חידוש נפלא מאד מאחר שהוא מבצר של מים, ולכנוס בתוך זה המבצראי אפשר כי יהיה נטבע במים מי שיכנוס בו, מאחר שהוא כולו של מים. והבת מלכה הנ"ל כשברחה האתה עד אותו המבצר, והיתה הולכת שם סביב אותו המבצר של מים, והגידו למלך שהיא הולכת שם סביב אותו המבצר והלך המלך וחילו לתפסה. כשראתה זאת הבת מלכה ישבה עצמה שתרוץ לתוך המבצר, כי היא רוצה יותר לטבוע במים משיתפוס אותה המלך ותהיה אצלו, וגם אולי אף על פי כן תנצל ותוכל לכנוס לתוך המבצר של מים הנ"ל. כשראה המלך כך שהיא בורחת אל המים, אמר מאחר שהוא כן, על כן ציוה לירות אותה, ואם תמות תמות. והיו יורים אותה, והגיעו אליה כל העשרה מיני חיצים שמשוחים בעשרה מיני סמים, והיא ברחה לתוך המבצר ונכנסה לתוכו ועברה דרך השערים של החומות של מים, והיא עברה ונכנסה לתוך כל העשרה חומות של המבצר של מים עד שבאתה לפנים ונפלה שם ונשארה חלשות. ואני רופא אותה. היינו שהוא בלא ידיים הנ"ל. ואני יכול לכנוס לתוך כל העשרה חומות, ואני יכול לחזור ולמשוך ממנה, היינו מן הבת מלכה הנ"ל, כל העשרה מיני חיצים, ואני יודע כל העשרה מיני דפיקין על ידי העשרה. העשרה אצבעות, כי בכל אצבע ואצבע מעשרה אצבעות יודעין דופק אחד מיוחד מיו"ד מיני דפיקין, ואני יכול לרפאות אותה על ידי כל העשרה מיני נגינה. ועל כן אני רופא אותה. נמצא שיש לי כוח כזה בידי. ועתה אני נותן לכם זאת במתנה. ונעשה שם שמחה גדולה וחדוה רבה מאד.

אמר רבינו ז"ל, אילו לא ידעתי שום ענין אחר כי אם זאת המעשה של השבעה בעטלירס, היה גם כן חידוש גדול מאד, כי זאת המעשה היא חידוש נפלא מאד.

אמר מורנו רבי נתן ז"ל, סוד מעשה זו נעלם מכל העולמות, אך אף על פי כן יש לנו רשות לחפש ולבקש בה איזה רמזים מה שנוכל למצוא כאשר הבנתי מדבריו. והענין כי הבת מלך היא בחינת נפשות ישראל שנקראת בת מלך, בחינת "כל כבודה בת מלך פנימה". ותפסה המלך, זה היצר הרע, בחינת "מלך זקן וכסיל", וראה בחלום שתהרגהו, כי הוא בעצמו רואה ומבין שסוף כל סוף יתגברו נשמות ישראל עליו ויהרגוהו ויעבירוהו מן העולם, בבחינת "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", וחשב עליה מחשבות מה לעשות לה, ועל ידי זה נתקלקלה האהבה שביניהם, וברחה מלפניו, היינו כי היצר הרע אפילו כשנפש הישראלי כבושה תחתיו, מחמת שרואה שבסוף תתגבר עליו וכו', על ידי זה הוא מתחיל לחשוב מחשבות על הנפש מה לעשות לה, ועל ידי זה נתקלקלה האהבה שביניהם. כי בתחילה היה קצת אהבה והתקשרות בין הנפש הישראלי ובין היצר הרע, כי מעוצם גלותה שנכבשה בידו שכחה מעלתה, עד שהיה לה קצת אהבה והתחברות עימו, אבל מחמת שהנפש ראתה והבינה שהוא חושב מחשבות עליה, ורוצה לכלותה לגמרי חס ושלום, על ידי זה מתחילה להתגבר ולחשוב איך להמלט ממנו וכו'.
(אב"י הנחל השלם מכתב מח')
רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה