ב"ה, י"ב כסליו תשכ"א טבריא.
ליבי יקירי מר זלמן שזר. המפקיר את כבודו ומשליך את נפשו מנגד לפאר ולפרסם בעולם בקול רעש גדול ובלב חם ונלהב את שם הצדיק הבעטליר ההוקיר המעלה כל העולם מכף חובה לכף זכות מכל מקומות הרעים לבחינת למעלה מן המקום. אשרי חלקו וגורלו. נאמן הוא הצדיק לשלום לו חטיבה מול חטיבה. ברכה ושלום וחיים.
אחי חביבי חזק ואמץ מאד בכל עוז אל תתבהל ואל תתבלבל ואל תפול ברוחך כלל משום דבר שבעולם. כי ברוך השם יש לנו כתפים רחבים לסמוך עליהם. כמו שאמר רבינו ז"ל. אין אני בעל חטוטרות (שקורין הוקיר) כלל. רק אדרבא יש לי כתפים כאלו שהם בחינת מועט מחזיק את המרובה, ויש לי הסכמה על זה. כי פעם אחד היה שיחה וסיפור שהיו אנשים מתפארים עצמם בבחינה זו. שכל אחד ואחד היה מתפאר שיש לו בחינה זו של מועט מחזיק את המרובה. ומאחד מהם היו מחייכים ושוחקים ממנו. והשאר שהתפארו בבחינה זו של מועט מחזיק את המרובה נתקבלו דבריהם אבל בחינת מועט מחזיק את המרובה שיש לי הוא גדול מכולם. כי אחד מהנ"ל התפאר שהמוח שלו הוא בחינת מועט מחזיק את המרובה. כי הוא נושא במוח שלו אלפים ורבבות אנשים עם כל ההצטרכות שלהם וכל התנהגות וכל ההויות והתנועות שלהם הכל כאשר לכל הוא נושא במוחו. ועל כן הוא מועט מחזיק את המרובה. כי מוחו נושא כל כך אנשים עם כל הנ"ל, ושחקו ממנו ואמרו כי האנשים אינם כלום והוא אינו כלום, ונענה אחד ואמר אני ראיתי מועט מחזיק את המרובה כזה, כי פעם ראיתי הר שהיה מונח עליו הרבה זבל וטינוף והיה חידוש אצלי מהיכן בא על הר הזה כל כך זבל וטינוף. והיה שם אדם אחד אצל אותו ההר ואמר כל זה ממנו. כי אותו האדם היה יושב שם אצל אותו ההר והשליך שם תמיד על אותו ההר זבל ופרש שלו מאכילה ושתיה שלו וטינף שם עד שעל ידו נתרבה הזבל והטינוף שם על אותו ההר. נמצא שזה האיש הוא מועט מחזיק את המרובה. כי על ידו נתרבה הזבל כל כך. כן הוא בחינת מועט מחזיק את המרובה של האיש הנ"ל שהתפאר במוחו שמחזיק כל כך אנשים!
הסיום עיין בהמעשה של הבעטלירס של יום חמישי
המעתיק אוהבו בכל לב באמת ומועתיר בעד שלומו והצלחתו
ה' יתן לו כח ובריאות לגמור את זכות הרבים כזה שאין דוגמתו שהתחיל לפרסם שם הצדיק שכל הגאולה השלימה תלוי בזה. בגעגועים להתראות. ישראל דב אודעסר
(אב"י הנחל השלם מכתב מב')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
ליבי יקירי מר זלמן שזר. המפקיר את כבודו ומשליך את נפשו מנגד לפאר ולפרסם בעולם בקול רעש גדול ובלב חם ונלהב את שם הצדיק הבעטליר ההוקיר המעלה כל העולם מכף חובה לכף זכות מכל מקומות הרעים לבחינת למעלה מן המקום. אשרי חלקו וגורלו. נאמן הוא הצדיק לשלום לו חטיבה מול חטיבה. ברכה ושלום וחיים.
אחי חביבי חזק ואמץ מאד בכל עוז אל תתבהל ואל תתבלבל ואל תפול ברוחך כלל משום דבר שבעולם. כי ברוך השם יש לנו כתפים רחבים לסמוך עליהם. כמו שאמר רבינו ז"ל. אין אני בעל חטוטרות (שקורין הוקיר) כלל. רק אדרבא יש לי כתפים כאלו שהם בחינת מועט מחזיק את המרובה, ויש לי הסכמה על זה. כי פעם אחד היה שיחה וסיפור שהיו אנשים מתפארים עצמם בבחינה זו. שכל אחד ואחד היה מתפאר שיש לו בחינה זו של מועט מחזיק את המרובה. ומאחד מהם היו מחייכים ושוחקים ממנו. והשאר שהתפארו בבחינה זו של מועט מחזיק את המרובה נתקבלו דבריהם אבל בחינת מועט מחזיק את המרובה שיש לי הוא גדול מכולם. כי אחד מהנ"ל התפאר שהמוח שלו הוא בחינת מועט מחזיק את המרובה. כי הוא נושא במוח שלו אלפים ורבבות אנשים עם כל ההצטרכות שלהם וכל התנהגות וכל ההויות והתנועות שלהם הכל כאשר לכל הוא נושא במוחו. ועל כן הוא מועט מחזיק את המרובה. כי מוחו נושא כל כך אנשים עם כל הנ"ל, ושחקו ממנו ואמרו כי האנשים אינם כלום והוא אינו כלום, ונענה אחד ואמר אני ראיתי מועט מחזיק את המרובה כזה, כי פעם ראיתי הר שהיה מונח עליו הרבה זבל וטינוף והיה חידוש אצלי מהיכן בא על הר הזה כל כך זבל וטינוף. והיה שם אדם אחד אצל אותו ההר ואמר כל זה ממנו. כי אותו האדם היה יושב שם אצל אותו ההר והשליך שם תמיד על אותו ההר זבל ופרש שלו מאכילה ושתיה שלו וטינף שם עד שעל ידו נתרבה הזבל והטינוף שם על אותו ההר. נמצא שזה האיש הוא מועט מחזיק את המרובה. כי על ידו נתרבה הזבל כל כך. כן הוא בחינת מועט מחזיק את המרובה של האיש הנ"ל שהתפאר במוחו שמחזיק כל כך אנשים!
הסיום עיין בהמעשה של הבעטלירס של יום חמישי
המעתיק אוהבו בכל לב באמת ומועתיר בעד שלומו והצלחתו
ה' יתן לו כח ובריאות לגמור את זכות הרבים כזה שאין דוגמתו שהתחיל לפרסם שם הצדיק שכל הגאולה השלימה תלוי בזה. בגעגועים להתראות. ישראל דב אודעסר
(אב"י הנחל השלם מכתב מב')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה