אב"י הנחל - מכתב סב'

ב"ה, י"ג כסלו תשכ"ב, טבריא.
בת עיני וליבי, מר ז.שזר, שאזר חלציו בלי עצלות, וליבב את לבבו הנלהב כאש לוהט, להשתמש בצחות לשונו החד והקולע, וכשרונו הגדול ביותר מגדר הרגיל, לרכוש נפשות גדולות של סופרים ומדענים, להלהיב ליבם אל הצדיק האמת שהוא רק יחיד בעולם, שהוא עיקר החידוש והפלא של כל גדולי הצדיקים, בני עליה שהיו בכל הדורות, המכניע ומבטל ההבל והרוח שטות ושגעון של חכמות חיצוניות ואמונות כזביות, ומגלה אלקותו יתברך לכל באי עולם על ידי המאכלים המתבשלים באש של בית הבישול שלו. מלך המשיח רק הוא יהיה השדכן, שישדך ויקשר את כל ישראל עם הצדיק האמת, ויגלה עוצם תוקף רום מעלתו וגדולתו ותקפו ונוראות נפלאות חכמתו ותורתו, עד אין סוף ואין תכלית, ועל ידי זה יתקן את כל העולם ויקרב כולם להשם יתברך, וימלא כל הארץ דעה את ה'. שלום וכל טוב לחיים ארוכים, חיים טובים, חיים אמיתיים, חיים נצחיים.

מרוב חביבותך ועוצם אהבתך אשר אהבתיך, אהבה רבה, אהבת אמת, הריני שולח אליך דברים אלה מדברי רבינו, ז"ל, אשר שלח ה' בליבי אחרי השיחות והתחינות והבכיות ששפכתי עליך לפני הבורא יתברך בעת ההתבודדות בחצות לילה, בין ההרים, כי נפשך קשורה בנפשי תמיד, בכל עת, ובפרט בתפלתי ובקשתי המו מעי עליך ביותר, כי ידעתי טוב לבבך בפנימיות וסגולת נפשך האצילה וגבוה מאד, וראוי לך להתגבר בכל עוז לבל תאבד האוצרות והסגולות היקרות וחמודות, התלויים בנפשך היקרה מאד. הקיצה, אחי, משנתך וזכור את בוראך בימי זקנותך, וחשוב על אחריתך ותכליתך הנצחי, טרם יכבה הנר. הלא כבר עברו משנותיך הרבה, וכצל ימינו על הארץ, כי הזמן הולך והומה, הולך וסוער והולך וסוער ורץ ופורח מאד מאד, ואינו עומד כלל אפילו רגע אחת, ומתי תעשה לביתך הנצחי. שים ליבך היטב לדברים האלה וזכור מה שדיברנו כמה פעמים, שתהילה לאל, יש לנו אב זקן, זקן שבזקנים, אשר כוחו גדול ונורא מאד מאד עד אין סוף ואין תכלית, העוסק בתיקוננו ומשתדל בהצלתנו לנצח בכל דור, ובוודאי יתקן אותנו בתיקון נפלא. רק חזק ואמץ לקיים דבריו, לשמח נפשך תמיד בכל יום ויום, מעט או הרבה, ותמצא מרגוע לנפשך. והעיקר, שתבטל דעתך נגד דעת רבינו הקדוש והנשגב, זצ"ל.

מי שרוצה לזכות לאחרית טוב לנצח, צריך להשתדל בכל כוחו להתקרב להצדיק ואנשיו האמיתיים, ועל ידי זה נתקן הכל, עד שעוונות נתהפכין לזכויות, ועל ידי זה גורם שגם הרשעים הגמורים שיצאו מכלל ישראל על ידי ריבוי מעשיהם הרעים, גם הם נעשים כסא לקדושה , וחוזרים בתשובה, ועוזרים לעובדי ה' שיבנו בניינים דקדושה. עיקר התגברות היצר הרע, שהוא בחינת נחש הקדמוני, הוא על תלמידי החכמים והלומדים הגדולים, שיש להם דעת גדול ביותר, כי אחריהם הוא כרוך תמיד להחטיאם, מחמת שיש להם נשמה גבוה ביותר, שהוא השכל. ועיקר התשובה והתיקון לשמור מאד את שכלו ומחשבתו, שלא יכניס בתוך מחשבתו שום מחשבה חיצונה ולא שום חכמה חיצונה, כי השכל הוא הנשמה, וכשמקדש שכלו, היינו נשמתו, על ידי זה מגביה ומשיב הכל לשרשו, וזה עיקר התשובה. בתוקף החושך, בתוקף הירידה של נפש הישראלי כשנופל מאד לסטרא דמסאבותא, אז דייקא אינו יכול לקבל חיות משום קדושה, כי אם מבחינת הקדושה העליונה שהוא קדושת הצדיק האמת שהוא יכול להתעלם ולהסתתר גם במקומות הטמאים לגמרי ולהחיות הנופלים לשם, חס ושלום. על כן אין שום יאוש בעולם כלל, כי אדרבא שם דייקא מלובש ונסתר ונעלם קדושה עליונה מאד להחיותו. ועל כן אם יזכור האדם זאת בתוקף ירידתו ונפילתו ויאמין זאת באמונה שלמה, אז בוודאי יכול לזכות להתקרב לה' יתברך מכל מקום שהוא, ולהפוך הירידה לתכלית העליה.

צריך לסלק הדעת לגמרי ולהוריד עצמו לבחינת אמונה שהיא בחינת ארץ ישראל, ועל ידי זה זוכין לדעת גבוה מאד. ועיקר האמונה האמיתית הוא שה' יתברך מקבל תענוג ושעשועים מבני אדם התחתונים דייקא, אפילו מהנמוכים ביותר. ולזכות לזה בשלמות הוא רק על ידי הצדיק הגדול שזכה לענוה של משה, ומגודל ענותנותו הוא מוריד את עצמו לכל המדרגות התחתונות ומעלה ומקשר כולם להשם יתברך אפילו הרחוקים ביותר.

המעתיק המתגעגע וחושק להתראות באהבה ובשמחה רבה.
ישראל אודעסר
(אב"י הנחל השלם מכתב סב')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה