ב"ה. י"ג ניסן תשכ"א. תל-אביב.
יקירי מר ז.שזר, החותר ומשתדל להסתכל ולהתעדן באור פני הצדיק, שהוא המנהיג הכולל, חכם הכולל, רוח הכולל, שמאיר בכל אחד רוח אלוקים, ומכניע ומבטל רוח כסילות ושטותים של האמונות כוזביות, ורוח רעה, רוח הטומאה של המחקרים והפילוסופים. שלום וכל טוב.
נפשי וליבי, שלום לך, אל תירא, ואף אם מעשינו הם כמו שהם ותעינו כשה אובד למקום מדבר שממה, למקום תוהו ובוהו, אף על פי כן אל נדאג ואל נעצב, כי ה' איתנו ועימנו ואצלנו וקרוב אלינו בכל עת ובכל מקום שהוא. רק העיקר, לאחוז עצמנו בשתי ידיים, בכל הכוחות, בנקודת האמת, אשר זכינו בדורות האלה להתגלות נוראות חדשות כאלה, אשר לא נשמע כזאת מעולם, שמהפך הכל לטובה. אשרי החוסה בצילו והולך בדרכיו ושומע בקול התחזקותו העצום, לבלי להתייאש כלל ולהיות תמיד בשמחה על כל הנקודות טובות שנמצאים בנו עדיין. והוא בוודאי יעשה את שלו, לקיים הבטחתו להוציא אותנו מבטן שאול. כל מה שהאדם יודע בנפשו שהוא חולה ביותר, ופגמיו וקילקוליו והתרחקותו מה' יתברך עצום מאד, צריך לחפש ולבקש יותר ויותר אחר הצדיק הגדול במעלה ביותר שיוכל לרפאות גם אותו, כי כל מה שהחולה גדול ביותר הוא צריך רופא גדול יותר.
כשישראל מקלקלים מעשיהם מאד מאד עד שכמעט אין ניכר מעט הטוב שבהם, מעוצם ריבוי הפשעים והקילקולים רחמנא ליצלן, אז הצדיק האמת שהוא בחינת משה מלמד זכות על ישראל על ידי בחינת שערות שעל ידי זה יכולים למצוא זכות אפילו בהגרוע שבגרועים, כי בכולם נמצאו כמה שערות טובות מה שממשיכים עצמם לפעמים מרע לטוב כחוט השערה.
על ידי שהולך האדם אחר חכמתו ודעתו ואינו רוצה לבטל דעתו בשלמות נגד ה' יתברך ונגד הצדיק האמת, על ידי זה נתבלבל המוח בחכמות של שטות ושקר וטעות עד שיוכל לסור ולהטות לגמרי מדרכי ה'. כמו שמצינו רבים שנטו על ידי חכמתם מה' יתברך ותורתו ונפלו לעמקי תהום תחתיות על ידי שהעמידו על חכמתם ודעתם המשובשת. ועיקר החכמה להשליך כל החכמות, ולבטל דעתו לגמרי נגד ה' יתברך ונגד דעת הצדיק האמת המובחר.
הבן מלך היה חכם והיה אוהב חכמה מאד והיו אצלו חכמים גדולים, וכל מי שהיה בא אצלו עם איזה דבר חכמה היה אצלו בחשיבות גדול מאד והיה נותן להם כבוד ועשירות בשביל החכמה, לכל אחד כפי רצונו, מי שהיה רוצה ממון היה נותן לו ממון, ומי שהיה רוצה כבוד היה נותן לו כבוד, הכל בשביל החכמה. ומחמת שהיה חשוב אצלו החכמה כל כך היו כולם לוקחים עצמם אל החכמה ועסקו כל המדינה בחכמות, כי זה היה רוצה ממון כדי שיקבל ממון על ידי זה, וזה היה רוצה חשיבות וכבוד, ומחמת שכולם עסקו רק בחכמות על כן שכחו שם באותה המדינה טכסיסי מלחמה, כי היו כולם עוסקים בחכמות עד שהיו כל בני המדינה חכמים גדולים עד שהקטן שבאותה המדינה היה במדינה אחרת חכם גדול מכולם. והחכמים שבאותה המדינה היו חכמים מופלגים גדולים מאד, והיה עמקות ודקות גדול באותה החכמה של החכמים, ומחמת החכמות נתפקרו החכמים של אותה המדינה, ומשכו גם את הבן מלך הנ"ל לדעתם ונתפקר גם כן. והבן מלך מחמת שהיה בו טוב, כי נולד עם טוב, והיה לו מידות טובות וישרות, היה נזכר לפעמים היכן הוא בעולם, ומה הוא עושה וכו', והיה גונח ומתאנח על זה, על שנפל למבוכות כאלו ונתעה כל כך, והיה מתאנח מאד, אבל תכף כשהיה מתחיל להשתמש עם השכל חזר ונתחזק אצלו החכמות של אפיקורוסות הנ"ל. וכן היה כמה פעמים שהיה נזכר היכן הוא בעולם וכו' והיה גונח ומתאנח, ותכף כשהתחיל להשתמש עם השכל חזר ונתחזק אצלו האפיקורוסת הנ"ל.
יש בני אדם שמרבים לעסוק רק בחכמות, ועל פי רוב כוונתם בזה רק בשביל הבלי העולם הזה, דהיינו בשביל חשיבות וכבוד או ממון וכיוצא בזה, ומחמת שעוסקין רק בחכמות על ידי זה שוכחין טכסיסי מלחמה לגמרי, היינו איך ללחום המלחמה הגדולה שצריך האדם ללחום בעולם הזה, שהוא מלחמת היצר הרע, ולפעמים באים לאפיקורסות גמור על ידי החכמות.
אפילו האדם הגדול שבגדולים שיש לו שכל גדול והוא למדן וחריף גדול בש"ס ופוסקים, ואפילו אם יש לו יד גם בחכמת הקבלה, צריך להזהר מאד שלא יכשל על ידי ריבוי חכמתו, כמו שהיה אצל הבן מלך עם החכמים שלו, שעל ידי ריבוי חכמתם נפלו לאפיקורסות, רחמנא ליצלן.
המעתיק הדורש שלומו ומברכו בחג כשר ושמח
ישראל אודעסר תל-אביב בן עטר 28
(אב"י הנחל השלם מכתב נה')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
יקירי מר ז.שזר, החותר ומשתדל להסתכל ולהתעדן באור פני הצדיק, שהוא המנהיג הכולל, חכם הכולל, רוח הכולל, שמאיר בכל אחד רוח אלוקים, ומכניע ומבטל רוח כסילות ושטותים של האמונות כוזביות, ורוח רעה, רוח הטומאה של המחקרים והפילוסופים. שלום וכל טוב.
נפשי וליבי, שלום לך, אל תירא, ואף אם מעשינו הם כמו שהם ותעינו כשה אובד למקום מדבר שממה, למקום תוהו ובוהו, אף על פי כן אל נדאג ואל נעצב, כי ה' איתנו ועימנו ואצלנו וקרוב אלינו בכל עת ובכל מקום שהוא. רק העיקר, לאחוז עצמנו בשתי ידיים, בכל הכוחות, בנקודת האמת, אשר זכינו בדורות האלה להתגלות נוראות חדשות כאלה, אשר לא נשמע כזאת מעולם, שמהפך הכל לטובה. אשרי החוסה בצילו והולך בדרכיו ושומע בקול התחזקותו העצום, לבלי להתייאש כלל ולהיות תמיד בשמחה על כל הנקודות טובות שנמצאים בנו עדיין. והוא בוודאי יעשה את שלו, לקיים הבטחתו להוציא אותנו מבטן שאול. כל מה שהאדם יודע בנפשו שהוא חולה ביותר, ופגמיו וקילקוליו והתרחקותו מה' יתברך עצום מאד, צריך לחפש ולבקש יותר ויותר אחר הצדיק הגדול במעלה ביותר שיוכל לרפאות גם אותו, כי כל מה שהחולה גדול ביותר הוא צריך רופא גדול יותר.
כשישראל מקלקלים מעשיהם מאד מאד עד שכמעט אין ניכר מעט הטוב שבהם, מעוצם ריבוי הפשעים והקילקולים רחמנא ליצלן, אז הצדיק האמת שהוא בחינת משה מלמד זכות על ישראל על ידי בחינת שערות שעל ידי זה יכולים למצוא זכות אפילו בהגרוע שבגרועים, כי בכולם נמצאו כמה שערות טובות מה שממשיכים עצמם לפעמים מרע לטוב כחוט השערה.
על ידי שהולך האדם אחר חכמתו ודעתו ואינו רוצה לבטל דעתו בשלמות נגד ה' יתברך ונגד הצדיק האמת, על ידי זה נתבלבל המוח בחכמות של שטות ושקר וטעות עד שיוכל לסור ולהטות לגמרי מדרכי ה'. כמו שמצינו רבים שנטו על ידי חכמתם מה' יתברך ותורתו ונפלו לעמקי תהום תחתיות על ידי שהעמידו על חכמתם ודעתם המשובשת. ועיקר החכמה להשליך כל החכמות, ולבטל דעתו לגמרי נגד ה' יתברך ונגד דעת הצדיק האמת המובחר.
הבן מלך היה חכם והיה אוהב חכמה מאד והיו אצלו חכמים גדולים, וכל מי שהיה בא אצלו עם איזה דבר חכמה היה אצלו בחשיבות גדול מאד והיה נותן להם כבוד ועשירות בשביל החכמה, לכל אחד כפי רצונו, מי שהיה רוצה ממון היה נותן לו ממון, ומי שהיה רוצה כבוד היה נותן לו כבוד, הכל בשביל החכמה. ומחמת שהיה חשוב אצלו החכמה כל כך היו כולם לוקחים עצמם אל החכמה ועסקו כל המדינה בחכמות, כי זה היה רוצה ממון כדי שיקבל ממון על ידי זה, וזה היה רוצה חשיבות וכבוד, ומחמת שכולם עסקו רק בחכמות על כן שכחו שם באותה המדינה טכסיסי מלחמה, כי היו כולם עוסקים בחכמות עד שהיו כל בני המדינה חכמים גדולים עד שהקטן שבאותה המדינה היה במדינה אחרת חכם גדול מכולם. והחכמים שבאותה המדינה היו חכמים מופלגים גדולים מאד, והיה עמקות ודקות גדול באותה החכמה של החכמים, ומחמת החכמות נתפקרו החכמים של אותה המדינה, ומשכו גם את הבן מלך הנ"ל לדעתם ונתפקר גם כן. והבן מלך מחמת שהיה בו טוב, כי נולד עם טוב, והיה לו מידות טובות וישרות, היה נזכר לפעמים היכן הוא בעולם, ומה הוא עושה וכו', והיה גונח ומתאנח על זה, על שנפל למבוכות כאלו ונתעה כל כך, והיה מתאנח מאד, אבל תכף כשהיה מתחיל להשתמש עם השכל חזר ונתחזק אצלו החכמות של אפיקורוסות הנ"ל. וכן היה כמה פעמים שהיה נזכר היכן הוא בעולם וכו' והיה גונח ומתאנח, ותכף כשהתחיל להשתמש עם השכל חזר ונתחזק אצלו האפיקורוסת הנ"ל.
יש בני אדם שמרבים לעסוק רק בחכמות, ועל פי רוב כוונתם בזה רק בשביל הבלי העולם הזה, דהיינו בשביל חשיבות וכבוד או ממון וכיוצא בזה, ומחמת שעוסקין רק בחכמות על ידי זה שוכחין טכסיסי מלחמה לגמרי, היינו איך ללחום המלחמה הגדולה שצריך האדם ללחום בעולם הזה, שהוא מלחמת היצר הרע, ולפעמים באים לאפיקורסות גמור על ידי החכמות.
אפילו האדם הגדול שבגדולים שיש לו שכל גדול והוא למדן וחריף גדול בש"ס ופוסקים, ואפילו אם יש לו יד גם בחכמת הקבלה, צריך להזהר מאד שלא יכשל על ידי ריבוי חכמתו, כמו שהיה אצל הבן מלך עם החכמים שלו, שעל ידי ריבוי חכמתם נפלו לאפיקורסות, רחמנא ליצלן.
המעתיק הדורש שלומו ומברכו בחג כשר ושמח
ישראל אודעסר תל-אביב בן עטר 28
(אב"י הנחל השלם מכתב נה')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה