אב"י הנחל - מכתב מו'

ב"ה. ב' שבט תשכ"א. טבריא
יקירי, מר ז.שזר, המתאבק בעפר רגלי הצדיק, להנות מנועם זיוו ולדשן נפשו בצחצחות אור תורתו.

מה מאד נפלאת אהבתך לי. מה מאד מתקו דבריך אלי, ומה מאד החייתני בדבריך, אחי חביבי, בראותי, שתהילה לאל, דברי רבינו הנשגב, ז"ל, עושים רושם בלבבך הנעים, ומחיין ומשיבין נפשך מאד. קוה קיויתי לה', שיוסיף חסדו עימך להצליחך, להיטיב אחריתך מראשיתך. חזק ואמץ, יקירי, לשמח עצמך בכל עת, בכל עוז, בכל הדרכים שקיבלנו ממקור החכמה הן בהנקודות טובות, הן במה שזכינו לידע מאור האורות כזה, ובמה "שלא עשני גוי". כי שמחה הוא רפואה גדולה לכל מיני חולאת, בפרט שיש כבר בעולם הכוח של הצדיק, ה"בעטליר" שהיה בלא ידיים, שהוא רופא את הבת מלכה, שהיא בחינת כלליות נפשות ישראל, בעשרה מיני נגינה. תרגיל עצמך בכל יום להעמיק מחשבתך ההגיוני בעוצם החסד והישועה הנפלאה אשר הפליא אדון הנפלאות עם כל ישראל ועימנו גם בימינו בימינו אלה, ושלח לנו הצדיק האמת, השלם בתכלית השלמות שאין שלמות אחריו, הנקי מן החטא לגמרי, שאין בו שום נדנוד פגם כל שהוא דק מן הדק אפילו כחוט השערה, שהוא ממשיך ומגלה החסד חינם שהיה מקיים העולם קודם מתן תורה, שעל ידי זה הוא מקיים ומחייה העולם גם עכשיו, שהעולם רחוקים מן התורה כמו שהם רחוקים, כי הוא מוצא חיותו יתברך אפילו במקומות הרחוקים מן התורה, וכל הרע שבעולם נדחה ונופל לפניו, ועל ידי זה הוא מחייה כל הפשוטים שבעולם, ואפילו אומות העולם וכל הרחוקים המונחים בשאול תחתיות.

הצדיק, הוא בעצמו בחינת החסד הנעלם הנ"ל, שיכול לקיים ולהחיות העולם תמיד, אפילו אם העולם רחוקים כמו שהם רחוקים.
המעתיק
(אב"י הנחל השלם מכתב מו')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה