ב"ה, י"ב אייר תשי"ט. טבריא
חמדת ליבי הנחמד מפז ומפנינים, מר ז.שזר, שכלתה נפשו להצדיק הפותח גידי קשיות לבנו בל נתפס ברשת תאוותינו ובל נישן ימינו ושנותינו. ה' יאריך שנותיו בנועם העליון, באופן שיסלק ויבטל חכמתו ושכלו נגד מתיקות אור הדעת של הצדיק החכם האמיתי בחינת משיח.
הארציגער ברודער! גיוואהלד, מען שלאפט! ביז ווען נאך וועט מען שלאפין? (אחי הנלבב! זה נורא! כי רדומים כולנו. עד מתי נהיה כולנו בתרדמה?) הזמן הולך והומה וסוער ורץ ופורח מאד, יותר מצילו של עוף הפורח באויר, והגוף אפשר עכשיו בא יומו! ומה נעשה ליום אחרון? אין חכמה ואין עצה כי אם לברוח לצדיק האמת, זקן שבזקנים, סבא דסבין, בחיר מבחירי צדיקיא, שבעוצם גדולתו ונוראות כוחו יכול לתקן הכל, אפילו נפשות פגומות ומקולקלות כל-כך, עד שאי אפשר להם להתקן בשום פנים.
עיקר מלחמת עמלק שבכל דור ודור הוא המחלוקת, שמתגבר השקר נגד האמת, ורק זאת היה בעכרנו יותר מכל העוונות שבעולם, ועל זה נאמר: "צופה רשע לצדיק וכו' ה' לא יעזבנו בידו"! אין מופקר גדול מזה שאינו חושב על תכליתו ומה יהיה ממנו בעלמא דאתי - עולם ארוך ולעולמי עד ולנצח נצחים, והולך אחר תאוות ליבו, ומפקיר עצמו מחיים נצחיים, ורודף אחר תאוות עולם הזה שהוא כצל עובר ומלא כעס ומכאובות ויגון ואנחה.
הצדיק מסתכל בכל אחד להביאו אל התכלית הטוב ולסתום עיניו מהבלי העולם הזה! אף על פי שתוכחה הוא דבר גדול, להוכיח את חברו כשרואה בו שאינו מתנהג כשורה, אף על פי כן לאו כל אדם ראוי להוכיח, כי על ידי תוכחה של מי שאינו ראוי להוכיח, אזי לא די שאינו מועיל בתוכחתו, אף גם הוא מבאיש ריח של הנשמות השומעות תוכחתו, כי על ידי תוכחתו הוא מעורר הריח הרע של המעשים רעים ומידות רעות של האנשים שמוכיחם. כמו כשמונח איזה דבר שיש לו ריח שאינו טוב, כל זמן שאין מזיזין אותו הדבר אין מרגישין הריח רע, אבל כשמתחילין להזיז אותו הדבר אזי מעוררין הריח רע, כמו כן כשהמוכיח אינו ראוי להוכיח, על ידי זה מזיזין ומעוררים הריח רע של המעשים רעים ומידות רעות של האנשים שהוא מוכיחם ועל כן הוא מבאיש ריחם, ועל ידי זה הוא מחליש הנשמות שלהם. אבל קול המוכיח הראוי, הוא מחזיק כח הנשמה, כי הוא מוסיף ונותן ריח טוב בהנשמות על ידי קול תוכחתו, ונעשין גרים וזוכין לאמונה בשלמות. ועל ידי זה נתרבה כבודו יתברך מאד, כי עיקר כבוד השם יתברך הוא כשבני אדם שהם מחוץ לקדושה מקרבים את עצמם לפנים מהקדושה, הן גרים שמתגיירים, הן בעלי תשובה, שגם הם היו מבחוץ כשמקרבין ומכניסים אותם לפנים זהו עיקר כבוד השם יתברך, "וכדין אתעלא ואתיקר שמא דקדושא בריך הוא עלא ותתא". ועל ידי זה ממשיכים שלום בעולם! ענין זה של תוכחה הוא מהדברים שכתבתי לפני שנתיים לראש הממשלה מר ד. בן גוריון. רצ"פ הקבלה על מכתבי. כדאי שיבקש ממנו שיראה לו המכתב, כי הוא מענין מאד!
קבלתי בשורה טובה שבא לביתי שליח מיוחד מהסוכנות היהודית בתל-אביב.
והזמין את בתי רות לעבודה טובה ומתאימה מאד בשבילה.
רב תודות וברכות מקרב לב עמוק על כל הטוב והחסד שעושה עמדי כל פעם אי אפשר לתאר גודל שמחתנו מזה כי בכל הזמן לא היה לה שום עבודה.
הנני דורש שלומו והצלחתו באהבה ואחוה ואחדות שאינה תלויה בשום דבר כלל, ומעתיר תמיד בעדו בכל לב. דרישת שלום לכבוד משפחתו העדינה ויקרה שיחיו ואקרא לשלום לכל הנלוים אליו. להתראות
המעתיק ישראל דב אודעסר - בית זלמן אודעסר - טבריא.
לפעמים כשאדם מוכיח את עצמו או את חברו ומתחיל להזכיר המעשים רעים שעשה, אזי שכיח שיפול עוד יותר ויותר, כי נופל בדעתו מאד, ויש שנפלו מאד על ידי זה, וכל זה נמשך מבחינת התוכחה שאינה כראוי שמחלשת כוח הנשמה על ידי שמעוררין הריח רע של עוונות. כי עיקר התוכחה צריכה להיות בבחינת "מטה כלפי חסד", לחפש למצוא בעצמו וכן בחברו על כל פנים איזה נקודות טובות והתוכחה תהיה בדרך חסד, לחזק את עצמו ואת חברו בה' יתברך ולבטוח ברחמיו העצומים, שיש אצלו חסד כזה שגם כל המעשים רעים יכולין להתהפך לזכויות אפילו אם הרבה לפשוע מאד חס ושלום, כי עם ה' החסד והרבה עימו פדות וכו'. ועיקר התוכחה תהיה באופן שיחזק את עצמו ואת חברו להתעורר לה' יתברך ולהתחיל מעתה ולהתקרב אליו יתברך ולא שיקלקל יותר על ידי תוכחתו שיפול חס ושלום יותר. ולתוכחה כזאת אין זוכין כי אם על ידי שמקשרין עצמן להצדיק שהוא בחינת משה, שעל ידי תוכחתו מוסיף ונותן ריח טוב בהנשמות!
העולם מלא צעקות וגניחות בלי שיעור וכולם צועקים ממון. וכל אחד ואחד צועק בקולות משונות, כאילו לו חסר יותר מכל העולם, עד שכמעט יוצאת נפשם מעומק מרירותם. ועיקר החיות מקבלין מהצדיק יסוד עולם הממתק בכל עת מרירותא דעלמא בדרכים נפלאים ועל ידו ממתיקים מעצמו המרירות בהמתקות יתרות וכל אחד כפי קרובו להצדיק וכפי אמונתו בו, כמו כן נמתק מרירותו!
האמונה היא הפתח והשער שדרך בו נכנסין אל הקדושה. ועיקר האמונה הוא להאמין בחידוש בעולם שזה אי אפשר להבין בשכל בשום אופן כי אם באמונה. ועיקר תיקון האמונה הוא על ידי רוח נבואה שמקבלין מהצדיק אמת המאיר אור האמונה בעולם אפילו עתה גם עתה. כי על ידי רוח קדשו נתברר המדמה וזוכין לאמונה להאמין בההתחלה והתחדשות הראשון דהיינו בחידוש עולם שהשם יתברך ברא עולמו יש מאין המוחלט שזה עיקר האמונה!
אהבתו ותשוקתו החזקה לשמוע דיבורים אמיתיים אלצני ודחקוני להוסיף לכתוב את אשר הזמין ה' תחת קולמוסי גם בחלישת כוחי לא עליך.
המעתיק הנ"ל. (אב"י הנחל השלם מכתב כד')
רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
חמדת ליבי הנחמד מפז ומפנינים, מר ז.שזר, שכלתה נפשו להצדיק הפותח גידי קשיות לבנו בל נתפס ברשת תאוותינו ובל נישן ימינו ושנותינו. ה' יאריך שנותיו בנועם העליון, באופן שיסלק ויבטל חכמתו ושכלו נגד מתיקות אור הדעת של הצדיק החכם האמיתי בחינת משיח.
הארציגער ברודער! גיוואהלד, מען שלאפט! ביז ווען נאך וועט מען שלאפין? (אחי הנלבב! זה נורא! כי רדומים כולנו. עד מתי נהיה כולנו בתרדמה?) הזמן הולך והומה וסוער ורץ ופורח מאד, יותר מצילו של עוף הפורח באויר, והגוף אפשר עכשיו בא יומו! ומה נעשה ליום אחרון? אין חכמה ואין עצה כי אם לברוח לצדיק האמת, זקן שבזקנים, סבא דסבין, בחיר מבחירי צדיקיא, שבעוצם גדולתו ונוראות כוחו יכול לתקן הכל, אפילו נפשות פגומות ומקולקלות כל-כך, עד שאי אפשר להם להתקן בשום פנים.
עיקר מלחמת עמלק שבכל דור ודור הוא המחלוקת, שמתגבר השקר נגד האמת, ורק זאת היה בעכרנו יותר מכל העוונות שבעולם, ועל זה נאמר: "צופה רשע לצדיק וכו' ה' לא יעזבנו בידו"! אין מופקר גדול מזה שאינו חושב על תכליתו ומה יהיה ממנו בעלמא דאתי - עולם ארוך ולעולמי עד ולנצח נצחים, והולך אחר תאוות ליבו, ומפקיר עצמו מחיים נצחיים, ורודף אחר תאוות עולם הזה שהוא כצל עובר ומלא כעס ומכאובות ויגון ואנחה.
הצדיק מסתכל בכל אחד להביאו אל התכלית הטוב ולסתום עיניו מהבלי העולם הזה! אף על פי שתוכחה הוא דבר גדול, להוכיח את חברו כשרואה בו שאינו מתנהג כשורה, אף על פי כן לאו כל אדם ראוי להוכיח, כי על ידי תוכחה של מי שאינו ראוי להוכיח, אזי לא די שאינו מועיל בתוכחתו, אף גם הוא מבאיש ריח של הנשמות השומעות תוכחתו, כי על ידי תוכחתו הוא מעורר הריח הרע של המעשים רעים ומידות רעות של האנשים שמוכיחם. כמו כשמונח איזה דבר שיש לו ריח שאינו טוב, כל זמן שאין מזיזין אותו הדבר אין מרגישין הריח רע, אבל כשמתחילין להזיז אותו הדבר אזי מעוררין הריח רע, כמו כן כשהמוכיח אינו ראוי להוכיח, על ידי זה מזיזין ומעוררים הריח רע של המעשים רעים ומידות רעות של האנשים שהוא מוכיחם ועל כן הוא מבאיש ריחם, ועל ידי זה הוא מחליש הנשמות שלהם. אבל קול המוכיח הראוי, הוא מחזיק כח הנשמה, כי הוא מוסיף ונותן ריח טוב בהנשמות על ידי קול תוכחתו, ונעשין גרים וזוכין לאמונה בשלמות. ועל ידי זה נתרבה כבודו יתברך מאד, כי עיקר כבוד השם יתברך הוא כשבני אדם שהם מחוץ לקדושה מקרבים את עצמם לפנים מהקדושה, הן גרים שמתגיירים, הן בעלי תשובה, שגם הם היו מבחוץ כשמקרבין ומכניסים אותם לפנים זהו עיקר כבוד השם יתברך, "וכדין אתעלא ואתיקר שמא דקדושא בריך הוא עלא ותתא". ועל ידי זה ממשיכים שלום בעולם! ענין זה של תוכחה הוא מהדברים שכתבתי לפני שנתיים לראש הממשלה מר ד. בן גוריון. רצ"פ הקבלה על מכתבי. כדאי שיבקש ממנו שיראה לו המכתב, כי הוא מענין מאד!
קבלתי בשורה טובה שבא לביתי שליח מיוחד מהסוכנות היהודית בתל-אביב.
והזמין את בתי רות לעבודה טובה ומתאימה מאד בשבילה.
רב תודות וברכות מקרב לב עמוק על כל הטוב והחסד שעושה עמדי כל פעם אי אפשר לתאר גודל שמחתנו מזה כי בכל הזמן לא היה לה שום עבודה.
הנני דורש שלומו והצלחתו באהבה ואחוה ואחדות שאינה תלויה בשום דבר כלל, ומעתיר תמיד בעדו בכל לב. דרישת שלום לכבוד משפחתו העדינה ויקרה שיחיו ואקרא לשלום לכל הנלוים אליו. להתראות
המעתיק ישראל דב אודעסר - בית זלמן אודעסר - טבריא.
לפעמים כשאדם מוכיח את עצמו או את חברו ומתחיל להזכיר המעשים רעים שעשה, אזי שכיח שיפול עוד יותר ויותר, כי נופל בדעתו מאד, ויש שנפלו מאד על ידי זה, וכל זה נמשך מבחינת התוכחה שאינה כראוי שמחלשת כוח הנשמה על ידי שמעוררין הריח רע של עוונות. כי עיקר התוכחה צריכה להיות בבחינת "מטה כלפי חסד", לחפש למצוא בעצמו וכן בחברו על כל פנים איזה נקודות טובות והתוכחה תהיה בדרך חסד, לחזק את עצמו ואת חברו בה' יתברך ולבטוח ברחמיו העצומים, שיש אצלו חסד כזה שגם כל המעשים רעים יכולין להתהפך לזכויות אפילו אם הרבה לפשוע מאד חס ושלום, כי עם ה' החסד והרבה עימו פדות וכו'. ועיקר התוכחה תהיה באופן שיחזק את עצמו ואת חברו להתעורר לה' יתברך ולהתחיל מעתה ולהתקרב אליו יתברך ולא שיקלקל יותר על ידי תוכחתו שיפול חס ושלום יותר. ולתוכחה כזאת אין זוכין כי אם על ידי שמקשרין עצמן להצדיק שהוא בחינת משה, שעל ידי תוכחתו מוסיף ונותן ריח טוב בהנשמות!
העולם מלא צעקות וגניחות בלי שיעור וכולם צועקים ממון. וכל אחד ואחד צועק בקולות משונות, כאילו לו חסר יותר מכל העולם, עד שכמעט יוצאת נפשם מעומק מרירותם. ועיקר החיות מקבלין מהצדיק יסוד עולם הממתק בכל עת מרירותא דעלמא בדרכים נפלאים ועל ידו ממתיקים מעצמו המרירות בהמתקות יתרות וכל אחד כפי קרובו להצדיק וכפי אמונתו בו, כמו כן נמתק מרירותו!
האמונה היא הפתח והשער שדרך בו נכנסין אל הקדושה. ועיקר האמונה הוא להאמין בחידוש בעולם שזה אי אפשר להבין בשכל בשום אופן כי אם באמונה. ועיקר תיקון האמונה הוא על ידי רוח נבואה שמקבלין מהצדיק אמת המאיר אור האמונה בעולם אפילו עתה גם עתה. כי על ידי רוח קדשו נתברר המדמה וזוכין לאמונה להאמין בההתחלה והתחדשות הראשון דהיינו בחידוש עולם שהשם יתברך ברא עולמו יש מאין המוחלט שזה עיקר האמונה!
אהבתו ותשוקתו החזקה לשמוע דיבורים אמיתיים אלצני ודחקוני להוסיף לכתוב את אשר הזמין ה' תחת קולמוסי גם בחלישת כוחי לא עליך.
המעתיק הנ"ל. (אב"י הנחל השלם מכתב כד')
רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה