אב"י הנחל - מכתב ט'

ב"ה, י"א אייר תשי"ח, טבריא
אהובי כנפשי, מר ז.שזר, שלום וחיים אמיתיים.

כבר כתבתי שאני מאמין ומקוה, כי בגלל השגחה הפליאה שקרה בחול המועד פסח, תהיה לו טובה וברכה רבה בעסק ההתקרבות להצדיק האמיתי. אמנם, ביחד עם זה מצאתי חובה לעצמי לגלות את אזניו האמת אשר בלבבי, כי בענין עסקנו, אני נקי לגמרי מכל פניות גשמיות של ממון וכבוד וכדומה, חס ושלום, רק בלתי לה' לבדו. ואני בטוח וסומך עצמי על רום מעלת חכמתו, שמבין ויודע בברור גמור דבר זה בכבודו ובעצמו. השם יתברך יודע ועד, שאני מוכן ומזומן למסור את חיי וממוני וכל אשר לי בשביל עסק זה, לקרב איזה נפש ישראלי להשם יתברך, או על כל פנים להכניס בו איזה הרהור תשובה אפילו רק לרגע אחד בלבד!

רבינו, ז"ל אמר: שלושה דברי פעלתי אצל השם יתברך:
א) דאס גדלות האב איך שוין פון אייך צובראכען (את הגבהות שבכם כבר שברתי).
ב) איין עברה וועט אייך קרענקען, עס וועט אייך שוין ניט באקומען. אפילו איהר וועט טאהן וועט דאס זיין אהן הענט און אהן פיס (עברה תעלה לכם ביסורים, לא תגרום לכם שום נחת רוח. תעשו עברה, תהא בלי ידיים ובלי רגליים).
ג) מפורסמים של שקר וועט איהר זייער בפניהם ניט אן קיקן, איהר האט שוין פארזיכט אונגארישעין וויין (מפורסמים של שקר, לא תסתכלו עוד בפניהם. כבר טעמתם מיין ההונגרי).

מוהרנ"ת שאל את רבינו זצ"ל מפני מה מסתיר את עצמו מפני הרב מברדיטשוב. והשיב, להתקרב אלי אינו יכול אלא אם יעשן לי הלועלקע, וזאת אי אפשר!

אפילו אם עשה האדם מה שעשה ועבר מה שעבר, גם אז מצמצם את עצמו השם יתברך מאין סוף עד אין תכלית, ומרמז לו רמזים שיתקרב אליו, בסיבות מסיבות שונות אשר מסבב בכל זה מתעלומותיו הנשגבות, כי הוא יתברך חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח. אבל כל רמיזותיו האלה וכל קריאתו אותנו הוא על ידי הצדיק האמיתי, שנשוב אליו מכל מקום שהוא - מכל מיני מניעות ופיתויים ועקמומיות שבלב, מכל מיני התגברות קליפת עמלק שמתגבר על האדם, וכל מקום שנתעו ונטעו דעתו ולבבו.

עצם הנקודה שבפנימיות דפנימיות הלב של כל אחד מישראל - מים רבים ועזים לא יוכלו לכבותה, אף אם יעבור עליו מה שיעבור אף שהבעל דבר מתגבר מאד וכמעט ששורף אותו לגמרי. אף על פי כן אסור לו לייאש את עצמו רק צריך ללקט ולחפש איזו נקודות טובות מתוך ריבוי החטאים אשר נכשל בהם. ועל ידי זה יזכה לשוב להשם יתברך באמת.

אלו הבגדים הצואים שיש לכל אדם כל זמן שלא תיקן חטאיו ובפרט מי שנתלכלך כמו שנתלכלך רחמנא ליצלן שעל ידי זה מתעוררין ומתגברין עליו המניעות והמסכים בכל פעם, והם משתטחים לפניו ומפסיקין מאד מאד כמו נהר ממש ומשם באים כל הנפילות וההתרחקות של הרבה בני אדם מהשם יתברך. כי אפילו אם מתעורר לפעמים לשוב להשם יתברך תכף משתטחים כנגדו הבגדים הצואים ואינם מניחים אותו להתקרב וכן בכל פעם ועל זה צעק דוד "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד" וכו' הצילני מטיט ואל אטבעה" וכו' ועיקר התיקון לזה הוא....(חסר) (אב"י הנחל השלם)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה