אב"י הנחל - מכתב יח'

ב"ה, חצות ליל ער"ח מרחשון תשי"ט
ליקירי וחביבי כאישון עיני החושק וחותר לאחוז בנקודת האמת, מר ז.שזר, שלום וקול רינה וישועה באהלי ליבו, ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיילים מלומדי אמונה.

מען דארף זיך זייער יאגין מען זאל נאך קענין עפיס חאפין (צריך הרבה יגיעות שיוכל עוד לחטוף משהו).

ימי החליפות הולכים ובאים ובכל יום ויום מתקרבים ליום המיתה, ובהכרח לילך בדרך הזה בלי ספק אם קרוב ואם רחוק, אבל על כל פנים הכל יעבור כצל עובר, ואין נשאר מהאדם כלום כי אם מה שהכין לעצמו לאחר מותו לעולם הנצחי. וצריכים על כל פנים מעתה להתחיל לחוס ולרחם על עצמנו ברחמנות אמיתי להכין צעדינו לעלמא דאתי, ולהכין צידה לדרך רחוק כל כך, ואנחנו מלאי חטאים ופשעים גדולים ותאוות רעות וקילקולים הרבה בלי שיעור וערך ומספר, ואנחנו רחוקים מהתכלית מאד מאד, ועדיין לא יצאנו מהחול אל הקודש אפילו כמלוא החוט. וצריכין למהר למלט על נפשנו מפח יוקשים. ובכן נתחזק ונתאזר בזריזות גדול לברוח אל הצדיק שבו תלוי שלמות תיקון נפשנו וכל תקוות וגאולת ישראל!

הצדיק האמת מאיר הארת הרצון בתוקף גדול כל כך עד שיאיר לעולם ולא יופסק בכל מיני חושך ואפילה שעוברים על כל אדם, שעל ידי זה מעלה מבחינת שמד לרצון!

אפילו כשאדם רחוק מאד מכל קדושת ישראל ומכל התורה, ועוברים ימים ושנים הרבה בקילקולו, כל אחד לפי עניינו שנתפס בו, אפילו אם נתפס במה שנתפס במקומות רעים ומטונפים מאד, אשר שם אין מעמד כשנופלים לשם וחס ושלום יכולים לטבוע שם, אבל כל זמן שהאדם חזק בדעתו שלא יפול משום ירידה שבעולם, ואינו מייאש עצמו, ומקוה תמיד לה' יתברך בקיווי אחר קיווי, ותולה עיניו למרום וצועק לה' יתברך, אז הוא בטוח שבוודאי סוף כל סוף ישוב לה' יתברך. וזה הדבר אי אפשר לפה לדבר ולבאר ולספר עד היכן הוא צריך להתחזק תמיד בכל מקום שהוא, אפילו אם נפל כמו שנפל רחמנא ליצלן, כי לכל אחד נדמה שעליו אין אנו מכוונים בדברינו, כי הוא יש לו מניעות כאלה, ונתפס בתאוותיו ובמצודתו כל כך עד שלאיש כמותו אי אפשר לשוב באמת לה' יתברך, כי כבר נלכד כל כך ימים ושנים הרבה במה שנלכד עד אשר לא יאמין שוב מיני חושך. כך נדמה לכל אחד. ורבנו ז"ל קרא תיגר על זה מאד, וצעק בקול עמוק מאד "גיוואלד! זייט אייך ניט מייאש, קיין יאוש איז גאהר ניט פאר האנדין, אפילו וויא אהין איטליכער איז גיפאלין, כי יש ענין שנתהפך הכל לטובה!" (אהה, אל תייאשו עצמכם, יאוש אינו בעולם כלל, אפילו כמה שנופלים כי יש ענין שנתהפך הכל לטובה)!

עיקר עבודת הצדיק לברר ולהעלות הטוב מעומק הרע, ומעלה אפילו הנפשות הנפולות מאד על ידי שמוצא להם זכות, אפילו לרשעים גמורים הגרועים ביותר עד שיצאו מכלל ישראל על ידי מעשיהם הרעים, כל זמן ששם ישראל נקרא עליו, עדיין מחפש ומבקש ומוצא איזה זכות כל שהוא, ועל ידי זה מעלה אותם גם מעומק הרע, ונתברר הטוב ונדחה הרע ונתבטל לגמרי. וזה בחינת התגלות משיח.

הכלל שהממשלה ביד הצדיק לפעול פעולות כרצונו, ועיקר הממשלה להאיר ולעורר לב ישראל לעבודת ה' יתברך. על כן העיקר שיתקשר לצדיק האמת וממנו יקבל כוח והארה והתעוררות לה' יתברך עד שישוב אל ה' באמת.

יש שדה העליונה ששם גדלים כל הנשמות ואלו הנשמות צריכים בעל השדה שיעסוק בתיקונם, וצריך כל אחד שרוצה לרחם על נשמתו לבקש ולהתחנן הרבה לפני ה' יתברך כל ימיו שיזכה להתקרב להצדיק הזה שהוא בעל השדה, שהוא מסתכל על כל אחד להביאו אל התכלית האמיתי שהוא כולו טוב כולו אחד!

המעתיק והמסדר הדורש שלומו וישועתו בכל עת בכל לב באמת.
ישראל דב אודעסר

אף שקליפת המן עמלק אורב על הצדיק האמת להעלים אותו לגמרי חס ושלום, אף על פי כן עצת ה' היא תקום ואתה מרום לעולם ה' ולעולם ידך על העליונה והוא יתברך גומר את שלו. ודייקא על ידי התגברות תוקף ההעלמה כל כך על ידי זה נתרומם ונתעלה אחר כך אורו ביותר ובסוף כל סוף נתהפך כל זה לטובה ונתקן העולם בשלמות על ידו.
המעתיק הנ"ל
(אב"י הנחל השלם מכתב יח')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה