אב"י הנחל - מכתב ג'


ב"ה ט"ו אייר תשי"ז
לכבוד ידידי כנפשי, מר זלמן שזר, הטוב והנעים, שלום רב.
לפלא בעיניי שלא השיבני על מכתבי הקודם, אך אני דן אותו לכף זכות שהוא טרוד מאד בעסקיו, ובפרט כי מצד עצמי מה אני ובוודאי אינני כדאי לגודל שיפלות מדרגתי. אף על פי כן אני ממשיך לעשות החוב המוטל עלי לעשות רצונו לכתוב לו נפלאות דברי רבינו הקדוש זצ"ל, המחיים נפש כל חי, ולקיים בזה הזהרת רבינו ז"ל, להודיע ולפרסם דעתו הקדוש בעולם, למלאות העולם דעה את ה', אולי יתעורר על ידי זה לשים עיניו וליבו ביותר בספריו הקדושים אשר הם כל תיקוננו וגאולתנו ותיקון כל העולם אשרי הזוכה לזה.

הריני מקשר לזה העתקת לשון מורנו רבי נתן הקדוש זצ"ל, וזה לשונו: "זכות גדול הוא להאדם כשזוכה שיהיו מחשבותיו משוטטות בדברי רבינו ז"ל הקדוש והנורא מאד אשר אין ערוך אליו, ואי אפשר לספר בשיבחו הקדוש שלא לפגום בכבודו חס ושלום, וכל מה שנמצא בדברינו איזה שבח על רבינו ז"ל הקדוש והנורא מאד, צריכין לידע שהכל נחשב כלא, ואינו אפילו כטיפה מן הים הגדול, כי אי אפשר לספר בשבחו כלל, כי היה נעלם בתכלית ההעלם משכל אנושי, ואפילו צדיקים גדולים אי אפשר להשיג מקצת מעלתו. ואין לנו שום השגה ותפיסא בו כלל, כי אם על ידי קצת התורות הנפלאים שגילה בספריו הקדושים, והמעשיות הנוראות, ומזה יכול כל חד כפום מה דמשער בלביה להבין קצת מעט מזעיר עד היכן מגיע רום תקפו וקדושתו עד אין תכלית. אשרי ילוד אשה שזכה למעלה כזו העולה למעלה למעלה מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשוב".

"כי מרחמם ינהגם" (ישעיה מ"ט) היינו מי שהוא רחמן הוא יכול להיות מנהיג. הצדיק המנהיג האמת הוא רחמן מאד על ישראל, כי הוא מרחם ברחמנות האמיתי על ישראל, שהוא להכניס בהם הדעת הקדוש להודיעם כי ה' הוא האלוקים ולהוציאם מעוונות, שזהו עיקר הרחמנות על ישראל הגדול מכל מיני רחמנות.

כי כל היסורים הקשים שבעולם אינם נחשבים כלל נגד המשא הכבד של העוונות חס ושלום, כי כשישראל נופלים בעוונות זהו משא כבד מאד שאי אפשר לישא כלל המשא הכבד הזה, כי מי שיודע קדושת ישראל מאין הם לקוחים, ויודע רוחניות ודקות של ישראל, הוא יודע שישראל הם רחוקים לגמרי מעוון, ואין עוון שיך להם כלל כלל לא, לפי גודל קדושתם משרשם, וגודל דקותם ורוחניותם. ועל כן כל היסורים שבעולם אינם נחשבים למשא כנגד המשא הכבד של עוונות חס ושלום, רחמנא ליצלן, כי עיקר היסורים הם רק כשנופלים בעוונות חס ושלום, וזהו עיקר הרחמנות לרחם על ישראל עם קדוש להוציאם מהמשא הכבד של עוונות. ובאמת מהיכן באים לעוונות, הוא רק על ידי שאין לו דעת, כי אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, וזהו הרחמנות הגדול מן הכל, שצריכין לרחם עליו להכניס בו דעת. ועל כן כל רחמנות המנהיג הרחמן האמת על ישראל הוא להכניס בהם דעת, כדי להוציאם מעוונות חס ושלום, והוא הוא העוסק בישובו של עולם, שיהיה העולם מיושב מבני אדם, היינו בני דעה. כי עיקר האדם הוא הדעת, ומי שאין לו דעת אינו אדם כלל רק הוא בחינת חיה בדמות אדם. גם הוא משתדל להשאיר דעתו לדורות לנצח, שזהו עיקר שלמות הצדיק אחר הסתלקותו.

ואפילו כשמגיע זמנו להסתלק ולעלות למעלה למעלה בתכלית המעלה, אף על פי כן אין זה שלמותו להיות למעלה לבד, רק העיקר שלמותו שיאיר אחר הסתלקותו למטה למטה גם כן, שישאיר בן ותלמיד שיקבלו דעתו הקדושה ויאירו דעתו בעולם מדור לדור לנצח, כדי להציל את ישראל מעוונות לדורי דורות לעולם ועד, ועל ידי זה נחשב כאילו הוא בעצמו ממש נשאר בעולם.

גם הוא יכול ללמוד ולהאיר בדרי מעלה ובדרי מטה, להראות להגבוהים במעלה שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך, ולהפך לדרי מטה שהם המונחים בדיוטא התחתונה מאד בתוך הארץ ממש, בתכלית הירידה, להראות להם שעדיין ה' עימם ואצלם וקרוב להם, לחזקם ולאמצם שלא יתייאשו חס ושלום בשום אופן בעולם. על כן אפילו אם האדם נופל חס ושלום למקום שנופל רחמנא ליצלן, והוא בשפל המדרגה התחתונה ממש, גם משם יוכל לדבק את עצמו בה' ולשוב אליו יתברך, כי מלא כל הארץ כבודו. וכל זה זוכין על ידי הצדיק האמת ותלמידיו שינקו מדעתו הקדושה. על כן צריך כל אחד לרחם על עצמו ולהתנפל ולהתחנן לפני ה' יתברך בדמעות שליש שיזכה לידע האמת לאמיתו, שיזכה שימצא מנהיג אמיתי כזה שיוכל להוציא אותו מעוונות, כי זה עיקר הרחמנות מכל מיני רחמנות. 

המשך יבוא בקרוב בעזרת ה'. (אב"י הנחל השלם ג')

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה